הרכבת הראשונה לכפר סבא
ביום שלישי, 3 בינואר 1961, הגיעה הרכבת הראשונה לכפר סבא, והובילה משלוח של פרי הדר לייצוא. המסילה, שנחנכה רשמית שבועיים לאחר מכן בטקס חגיגי, נועדה לשרת את התעשייה המקומית וסלילתה הייתה פרי יוזמה של המועצה המקומית וסיוע של שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר.

ביום שלישי, 3 בינואר 1961, עשה קטר הרכבת מספר 227 נהוג בידי צבי יפה 'היסטוריה' בדברי ימי המושבה הוותיקה כפר-סבא, דיווח שלמה אנגל, סופרו הוותיק והחרוץ של העיתון 'דבר' באזור השרון. הוא הוסיף בסגנונו המליצי כי "היה זה הקטר אשר בא לראשונה בתולדות המושבה להוציא חמישה קרונות עמוסי פרי הדר שנארזו בתוך בית-האריזה החדש של 'יכין חקל' בכפר-סבא". המטען כלל אלפיים תיבות פרי הדר, שנשלחו לנמל חיפה לייצוא לחוץ לארץ. בשל תהליכי העבודה המשוכללים והיעילים בבית האריזה הגיעו התיבות הארוזות ישירות לפתח הקרון, ולפיכך ארכה העמסת התיבות פחות מיום
אחד.
רשמית נחנכה המסילה שבועיים ויותר לאחר מכן, ב-19 בינואר 1961, בטקס רב רושם בהשתתפות שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר ושר התחבורה יצחק בן-אהרן, שהתכבד בגזירת הסרט. הרכבת שחנכה את המסילה הייתה מקושטת בדגלים ובירק ומתוך הקרונות נשמעה שירתם של ילדי כיתות א' מבתי הספר היסודיים במושבה, שלרובם ודאי זאת הייתה
הנסיעה הראשונה ברכבת.
מסילת הברזל לכפר סבא הייתה שלוחה ממסילת
חיפה-לוד, שעברה בסמוך לגבולה המזרחי של המושבה. היא נועדה לשרת בשלב ראשון את מפעל 'סולפק' (פקר פלדה) לעיבוד פלדה ואת בית האריזה של 'יכין חקל'. סלילת השלוחה הייתה פרי הגישה המרחיבה והיזמית של המועצה המקומית, אשר חתרה לפתח את ענף התעשייה במושבה, לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה בה ולחזק את בסיסה הכלכלי, ולפיכך ייחסה חשיבות גדולה לבניית השלוחה. לצד משרד התחבורה השתתפה, אפוא, המועצה במימון הנחת המסילה, שעלותה הסתכמה בחצי מיליון ל"י בקירוב. בהיעדר מקור מימון מהכנסותיה השוטפות לשם בניית המסילה, נטלה המועצה הלוואה בסך 200 אלף ל"י מבנק לאומי.
כמו כן ניכרה במיזם טביעת אצבעותיו של שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר, תושב כפר סבא, שעשב רבות לפיתוח המושבה ולקידומה. הוא שִכנע את התעשיין יוסף פקר להקים מפעל לעיבוד פלדה בכפר סבא, לאחר שהלה התכוון להקים את המפעל בנתניה וכבר בא בדברים עם ראש עיריית נתניה. כדי להיענות לצורכי המפעל ולשכנע את פקר, פעל ספיר לקדם את הנחת שלוחת הרכבת למושבה. לימים סיפר פקר, שאלמלא פנייתו של ספיר, המפעל לא היה מוקם בכפר סבא.
ברבות השנים, על השטח של מפעל פקר פלדה הוקם קניון G, על השטח של בית האריזה של 'יכין-חקל' הוקם מתחם 'אושילנד' וגם שלוחת הרכבת יצאה מכלל שימוש; עדות לתמורות הכלכליות, האורבניות והחברתיות שהתחוללו בכפר סבא במרוצת השנים.
איציק גרינברג
