הנחת אבן פינה לבית היולדות

שנה ויותר קודם לכן, בראשית אפריל 1946, בפגישה של ועד מושבות השרון עם נציגי קופת חולים הייתה הסכמה כללית בנוגע לצורך להקים בית יולדות שישרת את אזור השרון. שתי סוגיות חייבו דיון מפורט יותר: מיקום בית היולדות ודרכי המימון להקמתו.

​

הן קברניטי כפר סבא והן פרנסי רעננה היו מעוניינים שבית היולדות יוקם בשטח המושבה שלהם. אולם הכפר-סבאים היו נחושים יותר. הם אפילו היו מוכנים להעמיד את המבנה ההיסטורי של המועצה המקומית וגם להרחיב את שטח הקרקע שמסביבו למען בית היולדות.

 

ועדה מקצועית שנועדה לאתר מקום למוסד פסלה את המגרשים המוצעים ברעננה וגם את הרעיון לשכן את בית היולדות בבניין המועצה המקומית בכפר סבא. לעומת זאת, חברי הוועדה ממש התלהבו ממגרש בן 22 דונם שנמצא "על גבעה יפה מאחורי בית המשטרה – במרחק כמה מאות מטרים מהכביש.... מגרש זה נמצא במקום מרכזי בשרון – מצד אחד כפר סבא עם בנותיה עד צופית, רמת הכובש וכו' ורעננה והרצלייה ובנותיה ומצד שני כפר מל"ל, רמתיים, רמת השבים ועוד". הוועדה סיכמה את עמדתה כדלקמן:"בלי כל פקפוק איזה שהוא אפשר לנו לסכם שמארבעה המגרשים שראינו, המגרש בכפר סבא הוא המתאים ביותר גם מבחינת גודל המגרש וצורתו, וגם מבחינת התחבורה וגם מבחינה טופוגרפית וגיאוגרפית".

 

בליבון דרכי המימון להקמת בית היולדות הסתבר שמדובר בבעיה כמעט בלתי פתירה. התגלה פער גדול בקרב יישובי האזור בין הרצון להקים את בית היולדות וההצהרות על כוונה להשתתף במימונו לבין הנכונות להכניס את היד לכיס הלכה למעשה, והיה חשש שהמיזם לא יגיע לכלל הבשלה. במציאות הזאת באה לביטוי הגישה המרחיבה והיזמית של 'כפר סבא האדומה'. הנטל הכלכלי הכבד שהיה כרוך בביצוע הפרוייקט, 40 אלף לא"י בקירוב, לא הרתיע את המועצה המקומית. היא החליטה להוציא אל הפועל את הקמת בית היולדות בעצמה וליטול לשם כך הלוואות גדולות. בנוסף, המועצה גם מימנה את סלילת כביש הגישה לבית היולדות: רחוב מולדת (כיום רחוב גלר).

 

בדיוק שנתיים אחרי הנחת אבן-הפינה, ב-10 ביולי 1949, נחנך בית היולדות. באותם ימים היו בבית היולדות שני אגפים שהכילו 35 מיטות אשפוז ואגף שלישי של חדרי לידה. בסופו של דבר, כדרכם של מיזמי בנייה, הסתכמה עלות הקמת בית היולדות ב-65 אלף לא"י. כלומר, המעמסה הכלכלית על המועצה הקומית היה גדול בשיעור ניכר מהתכנון. אין תמה, אפוא, שנציגי משרדי הבריאות והפנים "העלו [בטקס] על נס את היוזמה ופעולתה המבורכה של מועצת כפר סבא ונשיאה [אברהם קרן] ,המשמשים סמל ומופת לכל שאר המועצות המקומיות בארץ, בפעולה ממשית ראשונה להקלת המצב באשפוז ובילודה'".

 

במרוצת השנים הבאות התרחב בית היולדות ופעל באופן עצמאי עד שנת 1978. בשנה זאת הועבר המוסד לאחריות בית חולים מאיר. בהמשך פתח בית חולים מאיר בתחומו מחלקות לגניקולוגיה ולמיילדות וייעודו של בניין בית היולדות שונה מן הקצה אל הקצה, לגריאטריה שיקומית.