מסע התשובה של הרב הרצוג בכפר סבא
במרוצת שנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ערכו הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג מסעות תשובה ברחבי היישוב העברי בארץ ישראל. מסעות ההתעוררות נועדו לעורר חשיבה ולעודד חזרה לערכי מסורת ודת באמצעות מפגשים קרובים עם ציבורים מגוונים וגדולים.
עוד באותו ערב נערכו במושבה שתי מסיבות לכבוד הרב הרצוג. הראשונה מטעם ועד יישובי השרון, שבה בירך הרב את החיילים העבריים "העומדים במערכה להגן על עם ישראל והארץ", והוסיף כי "צריך לדאוג שיוכלו לשמור על הכשרות". המסיבה השנייה זומנה מטעם המועצה המקומית כפר סבא, שבה ייחס הרב חשיבות למצוות שבין אדם לחברו, ל"אהבת לרעך כמוך", ובד בבד קבע כי "על עם ישראל לשאת בעול המצוות". בזמן שבונים את הארץ אסור לשכוח את שמירת השבת ואת החיים הרוחניים.
ביום שישי, לפי בקשת עדת הספרדים בכפר סבא, התפלל הרב הרצוג את תפילת ליל שבת בבית הכנסת הספרדי. בוודאי הוא תרם בכך לתחושת האחדות והשותפות בקרב תושבי המושבה. לאחר מכן הוא ביקר בקיבוץ הנוער האגודתי בכפר סבא, שהכשיר עצמו להתיישבות – לימים קיבוץ חפץ חיים. בשיחתו עם חברי הקיבוץ הזכיר הרב הרצוג את ביקורו בטירת צבי ועמד על חשיבות ההתיישבות החלוצית הדתית לבניין הארץ.
ספק אם 'מסע התשובה' של הרב הרצוג בכפר סבא וסביבותיה השיג את מטרתו – שיבה אל ערכי דת ומסורת. עם זאת, ודאי הייתה לו תרומה לקירוב לבבות במושבה.
ברמיזה לאקטואליה, לא יהיה זה מופרז לומר שהמפגשים של הרב עם ציבורים מגוונים והניסיון שלו להכיל אותם; השיח שניהל עימם והדברים שנשא בפניהם על החיילים המגויסים, על העשייה והיצירה הציוניות ועל ערכים חברתיים, בלי לוותר על ערכי דת ומסורת, מעוררים מחשבות נוגות על המנהיגות הרבנית של החוגים החרדים בימינו אנו....
