הבחירות למועצה המקומית הנבחרת הראשונה בכפר סבא
ב-1 במרס 1939 נערכו הבחירות למועצה המקומי הנבחרת הראשונה בכפר סבא. בבחירות זכתה רשימת ההסתדרות, שייצגה את פועלי המושבה, ברוב מוחלט, ואברהם קרן נבחר מטעמה לנשיא המועצה המקומית.
במרס 1937 הוקמה לראשונה מועצה ממונה בכפר סבא ובה 12 חברים; אלה התחלקו באופן שווה בין שלושת המגזרים החברתיים-כלכליים במושבה: איכרים, מעמד בינוני ופועלים. לנשיא המועצה, ללא זכות הכרעה, נבחר האיכר אליהו אוסטשינסקי. עם כינונה נחלקה המועצה לשני גושים שווים בגודלם: מצד אחד הסיעה הפרוגרסיבית, ובה ארבעה חברי ההסתדרות הכללית ושניים מאנשי המעמד הבינוני; מצד שני הגוש האזרחי, הימין, ובו ארבעה איכרים ושניים מאנשי המעמד הבינוני. המבנה הפריטטי של המועצה פגע בתפקודה. הציפיות שהיא תפעל לפיתוח המושבה ותקדם אותה לא התממשו ובפועל כפר סבא דשדשה במקום.
אליהו אוסטשינסקי
למועצה הממונה הוקצבה תקופה של שנה וחצי; כלומר, הבחירות למועצה הנבחרת נועדו להתקיים במרוצת חודש ספטמבר 1938. אולם במועצה הממונה התגלו חילוקי דעות בנוגע למועד הבחירות. לנוכח התפקוד הלקוי של המועצה וההכרה שנחוצה מועצה נבחרת, אשר תוביל לפיתוח המושבה ולקידומה, תבעה הסיעה הפרוגרסיבית לקיים את הבחירות לאלתר. ודאי גם הציפייה לנצח בבחירות השפיעה על העמדה שנקטה הנהגת הפועלים. לעומתה, הגוש האזרחי דרש לדחות את הבחירות בטענה שהמציאות הביטחונית הרעועה של ימי המאורעות אינה כשרה למערכת בחירות. גם כאן ודאי השפיע השיקול הפוליטי – החשש מאובדן השלטון לפועלים. התמרונים שביצעו נציגי החוגים האזרחיים גרמו לדחיית הבחירות בחצי שנה והן נערכו ב-1 במרס 1939.
במערכת הבחירות נאבקו תשע רשימות על קולות הבוחרים: רשימת ההסתדרות, למען כפר סבא, כפר סבא הלאומית (רוויזיוניסטים), ותיקי כפר סבא, תורה ועבודה, חקלאים אזרחיים, איחוד בתי כנסת, התאחדות בעלי בתים והתאחדות הסוחרים.
הנהגת הפועלים השכילה לארגן ולאחד אותם תחת רשימה אחת – רשימת ההסתדרות. לצידה הופיעה רשימת פועלים דתיים – תורה ועבודה – של הפועל המזרחי. לעומת הפועלים, החוגים האזרחיים, החרדים והרוויזיוניסטים התפצלו לשבע רשימות, שאומנם נאבקו ברשימת ההסתדרות, אבל גם התחרו בינן לבין עצמן. כך, באופן מוזר, שתי רשימות התמודדו בשם האיכרים: ותיקי כפר סבא וחקלאים אזרחיים.
הפיצול בקרב החוגים האזרחיים היה בעוכריהם. הוא פגע בריכוז המאמצים מול רשימת הפועלים וגרם לאובדן קולות. שלוש מהרשימות שלהם לא הצליחו, אפוא, לאגור מספיק קולות ולא הייתה להן נציגות במועצה החדשה. אפילו אליהו אוסטשינסקי, שעמד בראש רשימת ותיקי כפר סבא, לא נבחר למועצה.
במערכת הבחירות הפגינו ראשי ציבור הפועלים – פנחס ספיר, אברהם קרן, שלמה אנגל – יכולת ארגונית גבוהה, הם היו יותר נמרצים ויותר יעילים מהמנהיגים המקומיים של החוגים האזרחיים בהתארגנות לקראת הבחירות וליום הבחירות.
אברהם קרן
ההיערכות של הפועלים לקראת הבחירות למועצה המקומית וכמובן התשתית החברתית, הכלכלית, התרבותית והארגונית שיצרו במרוצת שנות השלושים הוכיחו את עצמם בבחירות. ברשימת ההסתדרות תמכו 571 מצביעים, שהיו 52 אחוזים מהקולות הכשרים והקנו לה שישה נציגים במועצה החדשה – רוב מוחלט במועצה שמנתה 11 חברים. אברהם קרן נבחר מטעם רשימת ההסתדרות לנשיא המועצה המקומית.
בבחירות למועצה המקומית הנבחרת הראשונה בכפר סבא נפל דבר בפוליטיקה המוניציפאלית ביישוב העברי בארץ ישראל. לראשונה השמאל כבש את השלטון המקומי באחת המושבות הוותיקות. זכות הראשונים של רשימת ההסתדרות זיכתה את המועצה המקומית בתואר 'המועצה האדומה' ואת המושבה בתואר 'כפר סבא האדומה'.
