פטירת אברהם קרן, ראש המועצה, 1975
ב-8 ביוני 1975, החודש לפני 50 שנים, נפטר אברהם קרן, ראש המועצה הנבחר הראשון של כפר סבא. בן 85 היה במותו. לא יהיה זה מוגזם להעריך כי קרן היה ראש הרשות המקומית המרשים והחשוב ביותר בתולדות כפר סבא ויחד עם זאת גם הנשכח ביותר.
באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 הנהגת כפר סבא הייתה מורכבת משלושה מוכתרים, אשר כיהנו זה בצד זה וייצגו את שלושת המגזרים החברתיים-כלכליים בה: המעמד הבינוני, האיכרים והפועלים. מדובר בהתנהלות מוזרה ולא תקינה, שהכבידה על הניהול המוניציפאלי וכמובן עיכבה את התפתחות המושבה. במרוצת שנתיים, מראשית 1937 ועד תחילת 1939, כיהנה בכפר סבא מועצה ממונה בראשות האיכר אליהו אוסטשינסקי. אולם גם המועצה הממונה לא חילצה את כפר סבא מקיפאונה ולא פילסה דרך חדשה.
השינוי הגדול התחולל בעקבות הבחירות הראשונות למועצה המקומית, שנערכו בתחילת חודש מרס 1939 ובהן ניצחה רשימת ההסתדרות, שייצגה את ציבור הפועלים, וקרן נבחר לנשיא המועצה המקומית; תפקיד שאותו מילא במרוצת 13 השנים הבאות, עד סוף שנת 1951.
אברהם קרן ראה בחזונו את כפר סבא כמושבה גדולה, מודרנית ומטופחת, שיש לה מאפיינים עירוניים. הנהגת המושבה, שכללה אותו, את פנחס ספיר ואת שלמה אנגל, אימצה את היעדים הבאים: פיתוח מואץ של כפר סבא; מתן מענה לצרכים חברתיים ושיפור השירותים לכלל האוכלוסייה; ביסוסה של כפר סבא כמרכז אזורי ורתימתה להגשמת מטרות לאומיות כמו קליטת עלייה. לשם הגשמת היעדים הללו נקטה המועצה המקומית במדיניות כלכלית מרחיבה, שלא תמיד התחשבה בשיקולים של יעילות כלכלית ורווח; למשל, השקעות בפיתוח תשתית ובהקמת מוסדות חינוך ובריאות באמצעות הלוואות. קצרה היריעה מלפרוש את מלוא עשייתה של המועצה בראשות קרן ולפיכך יוצגו הדברים על קצה המזלג.
המועצה המקומית בראשות קרן פעלה בנחישות להרחבת שטח השיפוט שלה. בעת שנבחר לנשיא המועצה בשנת 1939 עמד שטח השיפוט של המועצה על 2100 דונם בקירוב בלבד. עוד בתקופת המנדט הוא הוכפל לכדי 4100 דונם. כבר בסמוך להקמת המדינה נוספו למעלה מ-3000 דונם לשטח השיפוט שגדל ל-7200 דונם, ובתוך זמן קצר צורפו למועצה עוד אלפי דונמים מהקרקעות הנטושות. הגידול בשטח השיפוט של כפר סבא איפשר את צמיחתה, את בנייתן של שכונות חדשות ואת קליטתם של אלפי עולים חדשים.
בעת שהמועצה הנבחרת הראשונה החלה לכהן היה בכפר סבא רחוב סלול אחד בלבד – רחוב השרון (רחוב ויצמן). עד מהרה יזמה המועצה את סלילתם של רחוב רוטשילד ורחוב הרצל ובהמשך רחובות נוספים. בצד פיתוח התשתית שימשה סלילת הרחובות מענה לחוסר העבודה שגאה בשנותיה הראשונות של מלחמת העולם השנייה וסיפקה תעסוקה למובטלים רבים. סלילת הרחובות שינתה את נוף המושבה.
המועצה המקומית בראשות קרן הטביעה חותמה בתחומי החינוך והבריאות. המועצה הנבחרת הראשונה בנתה את הבניין המודרני של בית ספר אוסישקין, שהמיר את המבנים העלובים והלא ראויים ששימשו עד אז אכסניה לבית הספר העממי. כעבור שנים אחדות הייתה המועצה המקומית שותפה להקמת בית החינוך התיכון על שם ברל כצנלסון, ששימש גם את בני המושבות והמושבים בסביבה, וקיבלה על עצמה את האחריות עליו. היא גם גיששה אצל רשת אורט להקים במושבה בית ספר תיכון מקצועי; מהלך שקרם עור וגידים כעבור שנים אחדות, אחרי פרישת קרן מראשות המועצה. בתחום הבריאות יזמה המועצה והובילה את הקמתו של בית היולדות בכפר סבא ובהמשך פעלה למען הקמתו של בית חולים לחולי ריאות במושבה (בית חולים מאיר).
המועצה המקומית בכפר סבא הייתה חלוצה ביישוב העברי בארץ בתחום השיכון המוניציפאלי. היא יזמה את הקמתה של חברת השיכון "חצרות הדר", שבנתה שיכון עבור עולים עוד לפני הקמת המדינה (חצרות הדר), ושיכונים לקליטת העלייה הגדולה לאחר הקמת המדינה: עלייה וגאולים. בעת כהונתו של קרן אף הונחו היסודות להקמתו של שיכון קפלן.
על מנת לבסס את כפר סבא כמרכז אזורי יזמה המועצה המקומית, לאחר הקמת המדינה, את הקמתם של מוסדות ממשלתיים בכפר סבא: בית משפט השלום ומשרדי מס הכנסה. שני המוסדות הללו יחד עם בית היולדות, בית החינוך התיכון ששימש את בני הנעורים במושבות ובמושבים באזור ומוסדות נוספים ביססו את מעמדה המרכזי של כפר סבא בשרון הדרומי.
למרות פעילותו הענפה של קרן למען פיתוחה של כפר סבא, תרומתו הגדולה לקידומה ולביסוסה וחשיבותו הרבה כראש המועצה הוא לא זכה להנצחה הראויה; נושא שבהחלט נכון לתקנו.
ההיסטוריה של כפר סבא מעניינת וחשובה, וקיים תיעוד יקר ערך, רחב ומגוון על אודותיה; אולם עד היום פרנסי העיר לא השכילו להקים ארכיון שיכבד את קורותיה החשובים. את ההזנחה הזאת ראוי לתקן בהקדם. אני מציע, אפוא, לעירייה ולראש העיר רפי סער להקים אכסניה מתאימה לארכיון לשם עידוד המחקר, הלימוד והפצת הידע על כפר סבא, ולקרוא את הארכיון על שמו של אברהם קרן. כבודה של כפר סבא ודאי ייצא נשכר מכך.
