שמונים שנים לתיכון כצנלסון
ביום ראשון 2 בספטמבר 1945 פתח בית החינוך ע"ש ברל כצנלסון את שעריו בפני 98 תלמידים, שהתקבצו מכפר סבא וסביבותיה: מגדיאל, רמתיים, רעננה, צופית, כפר מל"ל ועוד.
בשנות השלושים של המאה העשרים לא התקיימו בכפר סבא לימודים על-יסודיים. בשלהי העשור, תלמידים בודדים בלבד, כחמישית מבוגרי המחזור שסיים את לימודיו בבית הספר העממי, המשיכו בלימודים תיכוניים בגימנסיה הרצליה ובתיכון חדש בתל אביב, או בגימנסיה אחד העם בפתח תקווה. מחמת הנטל הכלכלי הכבד שהיה כרוך בלימודים הללו רבים מהתלמידים, ובהם מוכשרים ובעלי רצון ללימודים, נאלצו לפנות לעולם העבודה.
לקראת שנת הלימודים תש"א (1941-1940) ננקטו שורה של צעדים כדי לתת מענה מסוים לצורך בחינוך על יסודי במושבה באמצעות הקמת כיתות המשך. בשנה זאת נפתחה כיתה ט' וכעבור שנה כיתה י'. למעשה כיתות ההמשך היו חלק מבית ספר אוסישקין והם מוקמו במתחם שלו, בין הרחובות רוטשילד וביאליק.
בעקבות הקמתן של כיתות ההמשך גדלו מספרם ושיעורם של בוגרי בית הספר העממי, אשר המשיכו בלימודים על-יסודיים כלשהם. אולם התפתחותן דִשדשה במקום והן לא סיפקו תשובה הולמת לרצון ולצורך לתת מענה לביקוש להשכלה תיכונית מלאה במושבה. במציאות הזאת גמלה ההכרה אצל שלמה אנגל, שהוביל את תחום החינוך במועצה המקומית, ואצל חבריו להנהגה הפועלית בכפר סבא, שאין זה נכון להוסיף לכיתות ההמשך קומה ועוד קומה; אלא נחוץ לאמץ פיתרון אחר, רב-תנופה, לחינוך העל-יסודי: להקים מייסודו בית ספר תיכון עיוני ארבע-שנתי ברמה גבוהה, שיכשיר את תלמידיו לבחינות בגרות ויסלול להם דרך ללימודים אקדמיים.
לקראת שנת הלימודים תש"ו (1946-1945), ביוזמתם של אנגל, יצחק שפירא מזכיר מועצת פועלי כפר סבא ועסקני פועלים נוספים, ובתמיכת זרם העובדים בחינוך של ההסתדרות הכללית הוקם בית הספר התיכון במושבה. מלכתחילה נועד בית הספר לשרת את כפר סבא ואת ישובי הסביבה, לפיכך הוא נקרא "בית חינוך תיכון ע"ש ברל כצנלסון: מוסד תיכוני משותף ליישובי השרון בכפר סבא".
בזכות מועצת פועלי כפר סבא נמצא מענה לשאלת המבנה לבית הספר. באותם ימים תכננה מועצת הפועלים להעביר את משרדיה מבית הפועלים (המבנה של קולנוע עמל) למתחם חדש במרכז המושבה. לשם כך נרכש מגרש בין הרחובות ירושלים והתחייה. לנוכח הצורך הדוחק במבנה לבית החינוך התיכון וכדי לאפשר את פתיחתו כבר בשנת הלימודים תש"ו הסכימה מועצת הפועלים שבשלב ראשון ייבנו כיתות שישמשו באופן זמני את בית החינוך התיכון. הזמני, ראוי לציין, נמשך תשע שנים, עד למעבר בית הספר למשכנו ברחוב מולדת (גלר).
שני המורים הבולטים בבית החינוך התיכון עם הקמתו היו ברוך כצנלסון, שלימד את רוב הלימודים ההומאניים: תנ"ך, ספרות, היסטוריה, משנה ותלמוד; ופנחס פולק שלימד מתמטיקה ופיזיקה. השניים היו היחידים מכל צוות המורים בשנת הלימודים הראשונה שהתמידו והמשיכו ללמד בו שנים ארוכות.
ברוך כצנלסון מנחם זליגר פינחס פולק
לקראת שנת הלימודים תש"ז (1947-1946) נבחר מנחם זליגר לנהל את בית החינוך התיכון. לזליגר הייתה תרומה מכרעת לעיצובו של המוסד כתיכון עילית. הוא הנהיג בבית הספר אווירת לימודים, סדר ומשמעת; פעל לבניית צוות מורים איכותי; הניף את דגל המצוינות והנחיל למוסד את החתירה להישגים בלימודים. בתוך שנים אחדות היה בית החינוך התיכון לאחר המוסדות העל-יסודיים המוכרים והבולטים בישראל.
