הקץ למאבק על המים בכפר סבא

בתחילת חודש מרס 1941 רכש "מפעל המים" בכפר סבא את "המכון של 'באר חקלאית' על כל רכושו". בכך בא הקץ למאבק שנפרש על פני שבע שנים בין שני מפעלי מים במושבה, שהתחרות ביניהם גרמה למתיחות בין החקלאים לבין הפועלים במקום ולבזבוז משאבים.
 

פיתוח מקורות המים – חפירת בארות, בניית בריכות והנחת רשת צינורות – היה חיוני לצמיחתה של כפר סבא: להגדלת אוכלוסייתה, להקמת שכונות חדשות, לפריסה גיאוגרפית ולטיפוח ההדרים – הענף העיקרי עליו נשענה כלכלת המושבה מהמחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20. מובן מאליו, שהשליטה על פיתוח מקורות המים הקנתה השפעה רבה על כיווני ההתפתחות של כפר סבא ועל היקפה, וממילא היא גם הקנתה עוצמה במישור הפוליטי, במאבק על הנהגת המקום.

​

באמצע שנות ה-20 הייתה בכפר סבא באר אחת, שנחפרה עוד בשנת  1906 ולא סיפקה את צורכי ענף ההדרים שהחל להתפתח. הפרדסנים הגדולים ובעלי האמצעים אומנם מצאו מענה באמצעות חפירת בארות לעצמם, אולם לא היה בכך כדי לספק את הביקוש למים מצד כלל החקלאים ומצד האוכלוסייה שגדלה והלכה.

​

על מנת לפתח את מקורות המים ולהשיג את המימון הדרוש לכך, וכדי לנהל את משק המים נוסדה בכפר סבא, בשנת 1931, אגודה שיתופית - "מפעל המים" – שנשלטה ונוהלה בידי החקלאים, אשר היו רוב חבריה בעת הקמתה. עם השתלבות הפועלים במושבה הם היו, בתור צרכני מים, לחברים באגודה. בשנת 1933, למרות שלפועלים טרם היה רוב מוחלט בקרב חברי האגודה, הודות להתארגנות מוקדמת שלהם, ביוזמת מועצת הפועלים המקומית ובתמרונה, הם השיגו רוב באספה הכללית השנתית והשתלטו על הנהלת מפעל המים. נציגם, אברהם קרן (קירכנר), לימים ראש המועצה הנבחרת הראשונה  של המושבה, נבחר ליו"ר האגודה.

​

החקלאים מצידם התקשו לעכל את הפיחות במעמדם ואת סילוקם מניהול האגודה. טענותיהם, שהם הקימו את מפעל המים, שהם השקיעו בו את כספם ופעלו לקידומו וכי הרוב שהפועלים השיגו באספה הכללית היה מלאכותי, לא תאם את הרכב החברים באגודה וקיפח אותם - כל לא הועילו. לפיכך הם פרשו מהאגודה והקימו מפעל מים מתחרה בשם "באר חקלאית". בעקבות המהלך הזה, פעלו בכפר סבא שתי מערכות נפרדות להספקת מים, ולצידן בארות בפרדסים הגדולים.

​

בעיקרו של דבר, פרישת החקלאים מהאגודה והקמתה של "באר חקלאית" לא פגמה בהתפתחות מפעל המים. האגודה הייתה פתוחה לקבל חברים ללא הבדלים במישור החברתי-כלכלי וזכתה למעמד ציבורי איתן במושבה. מפעל המים בשליטת נציגי הפועלים דאג לחבר את שכונות הפועלים שנוסדו בשנות ה-30 לצנרת הכללית ונמתחו קווי צינורות ברחובות המושבה, תפוקת הבארות שברשותו גדלה במהירות וכך גם שטח הקיבול של הברכות החדשות, והוא נהנה מיציבות כספית. עם זאת, הפיצול לשתי אגודות מים נפרדות העיב על משק המים במושבה. האיחוד ביניהן במרס 1941 הוביל, אפוא, להתייעלות ולחיסכון, ואיפשר למפעל המים כר פעולה נרחב יותר.

​

במרוצת השנים היה מפעל המים מנוף חשוב לקידומה של כפר סבא. בצד פיתוח של משק המים ניכרה טביעת אצבעותיו בשיפור רווחת תושביה. בין השאר הוא הקים את בריכת השחייה בסמוך לשיכון ותיקים; הפעיל במשך שנים, עד לסגירתם, את קולנוע עמל ואת קולנוע חן; הרים תרומות למפעלי תרבות וחינוך וכדומה.

 

איציק גרינברג