חנוכת שני הרחובות הסלולים הפנימיים
בפברואר 1940 חגגה כפר סבא ברוב פאר את חנוכת שני הרחובות הפנימיים הסלולים הראשונים, רוטשילד והרצל, באירוע משולב עם טקס הנטיעות המסורתי וציון רכישת מגרש לבית ספר חדש. החגיגה המרשימה, שכללה תהלוכה, נאומים של נציגי המועצה והמנדט הבריטי וכן נציגים מהכפר הערבי השכן, סימלה שלב חדש בהתפתחות המושבה והדגישה את תוכניות המועצה העתידיות לסלילת רחובות נוספים לשיפור התשתיות ויצירת מקומות עבודה.
כפר סבא זכתה לרחוב סלול רק בשנת 1935. בשנה זאת נסלל רחובה הראשי של המושבה, רחוב השרון שלימים הוסב שמו לרחוב ויצמן. חלפו שנים אחדות עד שהמועצה המקומית יזמה את סלילתם של שני רחובות פנימיים, רוטשילד והרצל. לנוכח השלב החדש בהתפתחות המושבה החליטה המועצה לשוות נופך חגיגי במיוחד לחנוכת שני הרחובות האלה. לשם כך היא דחתה את טקס הנטיעות בט"ו בשבט בשלושה שבועות, וגם ציינה באירוע את רכישת המגרש עבור בית הספר העממי בקצהו הדרומי של רחוב רוטשילד, הלא הוא בית הספר אוסישקין.
ב-14 בפברואר 1940, על פי עיתון דבר, "חג הנטיעות וחנוכת הכבישים בכפר סבא היה ליום גדול של המושבה כולה. כל המושבה על זקניה וצעיריה, נשים וטף (פרט לבודדים) התכנסו לכיכר המושבה ונהנו מהביטוי היפה שניתן לנעשה במושבה". עיתון הארץ ציין שכפר סבא חגגה "ברוב פאר" את "חג הנטיעות וחנוכת הכבישים הפנימיים הראשונים במושבה".
לקראת האירוע קושט מרכז המושבה, העמוד הגבוה שבלב הכיכר כוסה בירק ומעליו התנוססו דגל תכלת לבן והדגל הבריטי. בגזוזטרה של בית הקפה פידלר הוקמה במת האורחים, שקושטה בירק ובפרחים.
החגיגה התחילה בהתכנסות של מאות תלמידים עם מוריהם מבתי הספר בשרון, מרמת השרון ועד תל מונד, על המגרש שנרכש עבור בניין בית הספר העממי. לאחר שירת "תחזקנה", ברכות ונאומים, פנו המשתתפים לכיכר המושבה, אליה הגיעו מארבעה כיוונים, מצפון ומדרום ברחוב רוטשילד, ממערב וממזרח ברחוב השרון. הטקס המרכזי התחיל בשירה ובתרגילי התעמלות של התלמידים, נמשך בנאומיהם של ראש המועצה אברהם קרן (קירכנר) ושל מושל מחוז לוד מטעם ממשלת המנדט, רוברט אדוארד קרוסבי, שאף התכבד בגזירת הסרט וקיבל את המספריים למזכרת. בחגיגה השתתפו גם נציגים מכפר סבא הערבית, בבחינת ביטוי לסיום מאורעות הדמים 1939-1936 ולהחזרת "יחסי השכנות הטובה עם היישובים הערביים" השכנים, כניסוחו של עיתון הארץ.
לאחר חנוכת הכבישים החל טקס נטיעות. מושל המחוז התכבד, כמובן, בנטיעת העץ הראשון. האירוע הסתיים בשירת "התקווה" של תלמידי בתי הספר והקהל הרב שגדש את המקום.
בדבריו עודד מושל המחוז קרוסבי את המועצה המקומית להמשיך בסלילת כבישים פנימיים נוספים בכפר סבא; אלא שהמועצה היזמית והנמרצת, אשר החזיקה בגישה מרחיבה בכל הנוגע לפיתוח המושבה, לא הייתה זקוקה כלל ועיקר לעידוד. באותה עת היא כבר גיבשה תכנית לסלילת שורה של רחובות פנימיים במושבה: ירושלים, אהרונוביץ, ארלוזורוב, הכרמל, אוסטשינסקי, תל-חי, התקווה (בן-גוריון) ועוד. לתכנית הזאת היו שני יעדים. הראשון, לתת מענה לדרכים המשובשות ולשפר אותן. ראש המועצה קרן ציין, כי "אין רחוב שלא יהיו בו תעלות עמוקות באמצע הדרך ובורות המסכנים את שלום הציבור. כלי רכב אינם יכולים לנסוע בקיץ בגלל החול העמוק ובחורף מפני הבורות המתהווים על ידי הגשמים". היעד השני היה ליצור מקורות תעסוקה למובטלים, שנוספו לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ולעודד את הפעילות הכלכלית במושבה. במרוצת השנים הבאות, המועצה אכן הוציאה את התכנית אל הפועל וחל שיפור של ממש בתשתית הפיזית של כפר סבא.
איציק גרינברג
