אישור הגבולות המוניציפאליים של כפר סבא
בחודש פברואר 1937, לפני 79 שנים, לקראת הקמתה של מועצה מקומית בכפר סבא ולאחר תהליך שנמשך חודשים אחדים, קבעה ממשלת המנדט את הגבולות המוניציפאליים של המושבה.
באוקטובר 1936 החליטו שלטונות המנדט על הקמת מועצה מקומית בכפר סבא וציינו ששטח השיפוט שלה ישתרע על 1,557 דונמים [הגבולות הירוקים במפה]. השטח הזה היה 22 אחוזים בלבד משטח המושבה, שעמד על 6,942 דונמים. בגבולות הללו הושמטו משטח השיפוט של המועצה ארבע שכונות הפועלים: שכונה א', הרחובות ארלוזורוב ואהרונוביץ; שכונה ב', הרחובות ברנר, בילינסון ובוסל; שכונה ג', הרחובות גאולה וגורדון; ושכונה ד', הרחובות אוסטשינסקי, טרומפלדור והגר"א. כמו כן הושמטה שכונת הצפון – רחוב בוסל – שגם בה גרו פועלים.
צמצום שטח השיפוט של המועצה המקומית היה פרי לחצם של האיכרים, שבסיוע התאחדות האיכרים תבעו להוציא משטח השיפוט המוניציפאלי את השטחים החקלאים וליצור מסגרת נפרדת – מועצה כפרית – שתהיה בשליטתם.
לעומת האיכרים, קברניטי ציבור הפועלים בכפר סבא התנגדו לשטח השיפוט המצומצם שהציעו שלטונות המנדט. מועצת הפועלים המקומית טענה שהגבולות המוניציפאליים המוצעים מותירים כמאתיים משפחות מחוץ לשטח השיפוט של המועצה המקומית, שוללים את זכות ההצבעה למועצה המקומית מחלק ניכר מפועלי המושבה ומונעים מהם להשתתף ולהכריע בענייניה. היא הטעימה שצמצום השטח המוניציפאלי יפגע בהתפתחותה של כפר סבא למושבה גדולה ובטיפוח שירותי חינוך, תברואה ועוד עבור תושביה. כמו כן רמזה מועצת הפועלים כי שיקול פוליטי – הרצון לכרסם בכוחם של הפועלים – הניע את האיכרים בתביעתם לקצר את הגבולות המוניציפאליים.
מועצת הפועלים נעזרה בהסתדרות הכללית במאבק שניהלה למען הרחבת הגבולות המוניציפאליים של המושבה. הנהגת ההסתדרות ייחסה חשיבות גדולה להסדרת שטח השיפוט של כפר סבא והחליטה להעלותו בפני ועדת פיל – ועדת החקירה המלכותית לעניין ארץ ישראל, שמינתה ממשלת בריטניה ובראשה עמד הלורד ויליאם רוברט פיל. בסוף דצמבר 1936 העיד בפני הוועדה דב הוז, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, וטען כי שטח השיפוט שנקבע מוציא שכונות פועלים ורחובות שמתגוררים בהם פועלים מחוץ לגדרות אחריותה של המועצה המקומית.
בסופו של דבר המאבק שניהלו קברניטי הפועלים בכפר סבא, בסיוע ההסתדרות הכללית, הועיל. בפברואר 1937 הורחבו הגבולות המוניציפאליים של כפר סבא ב-568 דונמים ולשטח השיפוט שלה צורפו שכונות הפועלים א', ג' ו-ד' [הגבולות האדומים במפה]. הייתה לכך תרומה של ממש לחיזוק כוחם של הפועלים במושבה ולניצחונם הסוחף בבחירות הראשונות למועצה המקומית בשנת 1939.