ראש העיר הראשון של כפר סבא מרדכי סורקיס
ב-3 באפריל 1962 התכנסה המועצה העירונית כפר סבא לישיבתה הראשונה ובחרה במרדכי סורקיס לראש העיר הראשון של כפר סבא, לאחר שכיהן כראש המועצה המקומית בעשור שחלף.
חצי שנה לפני כן, באוקטובר 1961, החליטה המועצה המקומית לפנות לשר הפנים משה חיים שפירא ולבקש להקנות לכפר סבא מעמד של עיר. במכתב לשר הפנים פרש סורקיס שורה של טעמים מדוע כפר סבא ראויה למעמד של עיר. הוא ציין שאוכלוסייתה מונה 20,000 נפש בקירוב וכי היא משמשת מרכז ליישובי השרון הדרומי: שוכנים בה תחנת המשטרה, בית משפט השלום, משרדי מס הכנסה והביטוח הלאומי וכן שירותי מכבי אש ומגן דוד אדום.
סורקיס ציין שכפר סבא היא מרכז חינוכי ובבתי הספר העל-יסודיים שבה – בית החינוך התיכון כצנלסון ובית הספר המקצועי אורט – לומדים תלמידים מהמושבות ומהמושבים סביבותיה. כך גם אולם קולנוע עמל משמש אכסניה להצגות תיאטרון, למופעי בידור ולסרטי קולנוע שמכנסים אליהם תושבים מהאזור. סורקיס הוסיף שכפר סבא משמש מרכז גם בתחום הבריאות וציין כי שוכנים בה שני בתי חולים המשרתים את אזור השרון: בית החולים ליולדות ובית חולים מאיר.
בצד מעמדה של כפר סבא כמרכז אזורי עמד סורקיס על התפתחותה של המושבה במישור הכלכלי; בראש ובראשונה ציין את פיתוח התעשייה – פקר פלדה, מפעל 'אלבר' לעיבוד מוצרי אלומיניום ומפעל מג"ם (מפעלי גומי מאוחדים) – ואת סלילת שלוחה של הרכבת לאזור התעשייה במזרח כפר סבא.
שר הפנים משה חיים שפירא, שבוודאי השתכנע מהנימוקים שפרש סורקיס, מינה ועדה לבחינת שינוי מעמדה של כפר סבא לעיר. לאחר ששמעה את עמדתם של חוגים שונים במושבה – בעלי מלאכה, תעשיינים, סוחרים, חקלאים – ובחנה את הסוגיה לעומקה, המליצה הוועדה להוציא את המהלך אל הפועל. ב-22 במרס 1962 התפרסמה, אפוא, ב'רשומות', הכרזת שר הפנים "על היותם של תושבי כפר סבא לעירייה".
כאמור, ב-3 באפריל 1962 התכנסה לראשונה המועצה העירונית לישיבה חגיגית, בנוכחות מייסדים וותיקים, ובחרה במרדכי סורקיס לראש העיר הראשון. בעדו הצביעו נציגי מפא"י, המפד"ל ואחדות העבודה. נציג חרות נמנע ואילו נציג מפ"ם החרים את הישיבה ולא השתתף בהצבעה, במחאה על כך שמפ"ם נותרה באופוזיציה. לסגני ראש העיר הראשונים נבחרו שלמה מרקוביץ ממפא"י ויצחק אנטמן מהמפד"ל.
